הנדון: התנגדות לתוכנית חכ/400 - עתלית מגורי חוף

לכבוד: הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה, שד הפלי"ם 15 חיפה 33095 טלפון: 04-8633455.

העתק: ועדה מקומית לתכנון ולבניה חוף הכרמל,   עין כרמל 30860 טלפון: 04-8136213

הנדון: התנגדות לתוכנית חכ/400 – עתלית מגורי חוף

אני, החתום-מטה, מר יקיר אביב, נושא ת.ז. מס' 051620185 , המתגורר בכתובת: רחוב הרקפת 49, גבעת הפרחים, עתלית, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת שאחרת אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר בזאת בכתב כדלקמן:

לאחרונה נודע לי על הפקדת התוכנית, שעניינה הקמת שכונת מגורים חדשה בת כ- 216 יח"ד בשטח הגובל בשכונת גבעת הפרחים בה אנו מתגוררים. הנני מביע בזאת את התנגדותי לאישור התוכנית, עפ"י סעיף 100 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965.

הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מתבקשת שלא לאשר את התוכנית מהסיבות המפורטות לעיל.

נגיעת המתנגד לתוכנית המוצעת.

המתנגד, יקיר אביב,ת.ז. 051620185, מתגורר ברחוב הרקפת 49 בגבעת הפרחים, עתלית, גוש 11779, חלקה 120 – המצוי בסמיכות לגבול תכנית המתאר המוצעת.

עיקר ההתנגדות

עיקר ההתנגדות נסמך על העובדה כי בלב השטח המתוכנן מצויה בריכת המלח הדרומית, ששטחה המוערך ע"י המתנגד הינו כ- 30 דונם , אשר יובשה בשנת 2007 באופן יזום וחד-צדדי ע"י ניתוק המשאבות המוליכות אליה את המים, וחסימתו הפיזית של הסכר דרכו עוברים מי הניקוז – וזאת ללא כל הצדקה, וככל הידוע למתנגד אף ללא אישור הרשויות המוסמכות. פעולת ניתוק הבריכה ממערך בריכות המלח בוצעה לצורך הצגתה כקרקע פנויה לבנייה, בניגוד לסימונה כבריכת מלח בתוכנית המתאר 555 ג', אשר דבר אישורה פורסם בי.פ. 2415 עמ' 2209 מתאריך 23.2.1978, עליה נסמכת התכנית חכ/400 . בתוכנית המתאר האמורה מוגדר שטח הבריכה כשטח שאינו מיועד לבניה למגורים.

בנוסף, בריכה זו מסומנת כבריכת מלח גם באתר המפות הממשלתיות, וכן במפות הרשמיות השונות הנוגעות לתוכניות בניין ערים בשטחים הגובלים באזור הנדון.

פעולה הייבוש, שננקטה באורח יזום בשנת 2007 ככל הנראה ע"י בעלי מפעלי המלח, הנמנים עם יזמי התוכנית, נועדה ליצור רצף קרקעי לצורך בניה צפופה ומסיבית העלולה לפגוע במתנגד באופנים הבאים:

א.      חסימת מראה הים הנשקף כיום מביתו ברצועת החוף שמדרום לבסיס חיל הים ומצפון לקבוץ נווה-ים.

ב.       פגיעה באיכות החיים של המתנגד כתוצאה מהקמת שכונה בצפיפות גבוהה של 4 יחידות דיור ומעלה לדונם, בצמוד לשכונת מגוריו.

ג.        פגיעה אסתטית בנוף הכללי הנשקף מביתו של בריכות המלח כפי שהוגדרו, בין היתר, בעתירת החברה להגנת הטבע לבג"ץ שמספרה 10557/03 ו

ד.       כפי שמצוטט בסעיף 16 להחלטת בג"ץ מתאריך 20.3.2014 כ- "שטח נוף כפרי פתוח, אשר מצויה בו שמורת טבע וקיימות בו בריכות קינון המסומנות לשימור".

ה.      פגיעה אקולוגית הרסנית קשה במערך בריכות המלח כולו העלול להיכחד כתוצאה מחסימת מוצא הניקוז הדרומי שלו, המהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ו.        פגיעה סביבתית, אקולוגית ואסתטית, כתוצאה מייבוש אפיק הנחל שזרם מדרום לבריכת המלח הדרומית וניקז את מימיה העודפים אל הים.

 ייבושה היזום של הבריכה הדרומית

בשנת 2007, סמוך למועד העברת הבעלות על מפעלי המלח, יובשה הבריכה באופן יזום ע"י ניתוקה ממערך בריכות המלח – ככל הנראה ע"י הבעלים, שבידיהם ובסמכותם מצויה הגישה אל מתקני השאיבה, המשאבות החשמליות, וכן הסכר החוצץ בין הבריכה הדרומית לבריכה הסמוכה אליה מצד צפון.

ייבוש בריכת המלח הדרומית נעשה ע"י:

א.      ניתוק המשאבות החשמליות שהזרימו את עודפי המים לבריכה מהבריכה הסמוכה אליה, המצויה צפונית-מערבית לה, מעברו המערבי של שביל הכורכר.

ב.       אטימת המעבר התת-קרקעי המקשר בין שתי הבריכות והעובר מתחת לשביל הכורכר, ע"י מילויו בעפר ובטון. (ר' תמונה מצורפת – נספח ה')

כתוצאה מפעולות אלו לא רק יובשה בריכת המלח הדרומית, כי יובש גם ערוץ הנחל המצוי דרומית אליה, והמשמש לניקוז עודפי המים מן הבריכה – ומכלל מערך בריכות המלח – אל  הים.

יתרה מזאת – פעולת הייבוש גרמה לשיבוש מהלכה התקין של כל מערכת ניקוז עודפי המים על פני כל בריכות המלח, הקשורות זו בזו. מערכת זו מושתתת על עקרון ניקוז עודפי המים מהבריכה הצפונית ביותר אל זו שמדרום לה, וכן הלאה עד לניקוז הסופי מהבריכה הדרומית אל ערוץ הנחל המשיב את עודפי המים לים.

בכך למעשה שובש האיזון הפיזיקלי-אקולוגי בין בריכות המלח. חסימת ניקוז עודפי המים אל הים הינה פעולה הרסנית שתביא בסופו של דבר, עם השנים, לקריסה טוטאלית של מערך בריכות המלח כולו.

מאז ועד היום לא בוצעה ע"י הבעלים כל פעולה להשבת המצב לקדמותו ולחידוש זרם המים לבריכה הדרומית.

ככל הידוע למתנגד, מהלך זה, של ניתוק וייבוש הבריכה הדרומית, בוצע ללא קבלת אישור או הסכמה מאת הרשויות. סביר להניח כי הפעולה בוצעה על-מנת ליצור "עובדות בשטח" שמשמעותן שינוי ייעוד האזור כפי שהוא מופיע בתוכנית המתאר 555/ג לצורך הצגתו כקרקע פנויה לבניה.

מיקום בריכת המלח הדרומית הינו בלב השטח המיועד לבניה במסגרת התוכנית חכ/400 –  באזור בו מיועדים להיבנות "רחוב מספר 7", ו"רחוב מספר 8" .

שטח הבריכה הינו, להערכת המתנגד, כ- 30 דונם.

הבריכה הדרומית מסומנת בתכונית המתאר 555 ג',  כשטח שאינו מיועד לבניה.

יעוד בריכות המלח ברוח החלטת בג"ץ מתאריך 20.3.2014

בתאריך 20.3.2014 נתן בית הדין הגבוה לצדק את החלטתו בעניין העתירות  9591/03 (עתירת התנועה למען איכות השלטון) ו- 10557/03 (עתירת החברה להגנת הטבע ועמותת שיח חדש) לגבי קרקעות חברת המלח. בהחלטתו קובע בג"ץ כי עם קבלת החלטה 1293 של מינהל מקרקעי ישראל המבטלת את הסכם 980 לשינוי יעוד קרקעות המלח "נולדה מדיניות קרקעית מסודרת ביחס לשטחי תעסוקה עתירי שטח" – ולפיכך התייתרו העתירות.

סעיף 49 בהחלטת בג"ץ  קובע לאמור:

"העתירות השיגו את מטרתן והובילו לשינוי במדיניות הקרקעית של מינהל מקרקעי ישראל".

בנוסף, בג"ץ החליט להשית את הוצאות המשפט על המשיבים, המדינה וחברות המלח.

בהחלטתו זו מאמץ בג"ץ, למעשה את עתירות העותרים.

בעתירת החברה להגנת הטבע בפני בג"ץ שמספרה 9591/03 נטען (בסעיף 8 לעתירה):

"ההסכם מתעלם מכך שבריכות המלח בעתלית מוגדרות כשטח נוף כפרי פתוח, שטח משאבי טבע ומצויה בהן שמורת טבע וכן אתרי מורשת ישראל ותרבות אשר זיכו את כל האזור, כמכלול, בהגנה סטטוטורית פן ייפגע צביונו המרחבי-הפתוח, האקולוגי והערכי."

באור זה יש לראות את איזכור הטיעון הנ"ל כפי שהוא מופיע בסעיף 16 להחלטת בג"ץ: "ההסכם מתעלם מכך שבריכות המלח בעתלית מוגדרות כשטח נוף כפרי פתוח, אשר מצויה בו שמורת טבע, ומכך שקיימות בבריכות המלח בריכות קינון המסומנות לשימור".

האמור בסעיף הנ"ל, בצירוף העובדה כי החלטת בג"ץ מקבלת הלכה למעשה את העתירה, פירושו כי בג"ץ מאשר את הגדרת בריכות המלח בעתלית כשטח נוף כפרי פתוח.

לפיכך יש לראות ב פעולת ייבוש הבריכה הדרומית ככזאת המנוגדת לרוח החלטת בג"ץ.

אי-גילוי נאות של המידע הרלוונטי לגבי הבריכה הדרומית בפני הועדה המחוזית לתכנון ובניה

מעיון בפרוטוקולים של ישיבות הועדה המחוזית השונות בהן דנה הועדה בתוכנית עולה כי עובדת ייבוש בריכת המלח הדרומית וניתוקה היזום ממערך בריכות המלח על-מנת להציגה כקרקע למגורים – כלל לא צויין באף אחת מהישיבות. 

בתאריך 13.7.2010 בישיבת מליאת הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה התייחס עורך התוכנית מטעם היזמים, מר ערן מבל, לבריכה המיובשת בכמה הזדמנויות, מבלי לציין את עובדת ייבושה היזום משנת 2007.

בעמוד 2 לפרוטוקול: "השטח שאנחנו מטפלים הוא שטח של כ- 90 דונם שהוא שטח כלוא בתוך רצף של תכנון קיים ומאושר. בשטח קיימים המבנים של מפעל נון שהיה מפעל סרדינים... המבנים היום משמשים לשימושים שונים של אחסנה ותעסוקה, אנטנות סלולריות, כל מה שאפשר לראות במבני תעשיה נטושים. מצפון לו שטח ששימש בעבר כאחת מהבריכות הרבה שנים לא פעיל."

באומרו "הרבה שנים לא פעיל" חטא מר מבל לאמת, בלשון המעטה, שכן מדובר בבריכת מלח שהיתה פעילה עד שנת 2007 – שלוש שנים לפני מועד הישיבה הנ"ל.

התייחסות נוספת מצויה בעמוד 3 לפרוטוקול, שורה 8: "במרכז השטח עובר איזשהו ערוץ קטן של ניקוז, שניקז בעבר את הבריכה שלא קיימת יותר."

התייחסות נוספת של עורך התוכנית מטעם היזמים, מר מבל, לבריכת המלח הנדונה מוזכרת בעמוד 3 לפרוטוקול, שורות 21-23:

"... בריכות המלח הלא פעילות, הבריכה שראינו, היבשה, מהווה שם מפגע סביבתי. עומדים שם מים, יש שם יתושים, יש שם בריכה שצריך בכל מקרה לטפל בה, היא לא יכולה להישאר במצב הזה."

בכל התייחסויותיו לבריכה הסתיר מר מבל מעיני חברי הועדה את העובדה שהבריכה יובשה בשנת 2007, בצעד יזום וחד-צדדי – כמו גם את העובדה שעד לאותה שנה היתה זו בריכה פעילה שהיוותה חלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של בריכות המלח.

הצגתה של הבריכה המיובשת כ"מפגע סביבתי" ע"י מר מבל, וזאת עקב ייבושה היזום ע"י הבעלים כשלוש שנים קודם לכן – הינה אבסורד הזועק לשמיים.

בתאריך 15.2.2011, בישיבת נוספת של הועדה המחוזית לתכנון ובניה של משרד הפנים, מתאריך אמר עורך התוכנית מטעם היזמים, מר ערן מבל (עמוד 21 – שורות 1-4): "יש פה איזשהו רכס כורכר נמוך... שהיה בעבר שטח של בריכות". ושוב, גם כאן, השימוש המעורפל במלה "בעבר" נועד לכאורה ליצור מצג של עובדה קיימת, תוך התעלמות מכך כי הבעלים עצמם הם אלה שלכאורה ייבשו ביוזמתם את הבריכה האמורה בשנת 2007, דהיינו ארבע שנים קודם לכן.

ייבוש בריכת המלח ע"י הבעלים וניתוקה מהמערך הכולל של בריכות המלח יצר איפוא מצג אותו מכנה עורך התוכנית בדבריו בפני הועדה כ"מפגע סביבתי" – אלא שהדרך לתיקונו של אותו "מפגע" אינה ע"י בניה מאסיבית וצפופה כי אם ע"י חיבורה מחדש של הבריכה למערך הבריכות וחידוש הזרמת המים אליה. בכך יושגו מספר מטרות:

   א. שמירת הערכים האקולוגיים והנופיים של בריכות המלח (גישה שכאמור אומצה ע"י בג"ץ בהחלטתו בעניין העתירות   9591/03  ו- 10557/03) 

   ב.  שמירת צביונו הכפרי של השטח האמור.

   ג. חידוש זרימת המים בערוץ הנחל הסמוך, שניקז עד שנת 2007 את מי הבריכה לים.

סימון בריכת המלח הדרומית במפות האתרים הממשלתיים

למרות ייבושה של הבריכה בשנת 2007, היא מסומנת עד היום כבריכה קיימת בכל המפות הממשלתיות וכן המפות הנספחות לתוכניות בניין הערים השונות הנוגעות לשטח האמור.

א. סימון הבריכה באתר המפות הממשלתי

הבריכה הדרומית מסומנת עד עצם היום הזה באתר המפות הממשלתי, כבריכת מלח (צבועה בצבע כחול).

רצ"ב תצלום מסך מאתר המפות הממשלתי, המתייחס לתוכנית מכ/330.

http://www.govmap.gov.il/mmi?app=app07&ma=3004096

ב. סימון הבריכה במפת תב"ע חכ/76/ט

הבריכה הדרומית מסומנת כבריכה פעילה גם במפה הנספחת לתב"ע חכ/76/ט הנוגעת לפיתוח האזור הגובל בתוכנית הנדונה (קיבוץ נווה-ים).

http://www.mmi.gov.il/IturTabotData/tabot/haifa/3006426_K.pdf

נספחים:

א)      מפת תב"ע 555/ג' (בצירוף סימון בריכת המלח הדרומית).

ב)       מפת מכ/330 (מתוך אתר המפות הממשלתי).

ג)        מפת תב"ע חכ/76/ט

ד)       תצלום בריכת המלח המיובשת, מבט ממזרח.

ה)      תצלום המעבר התת-קרקעי המקשר בין בריכות המלח – מבט מהבריכה הסמוכה מצפון-מערב.

זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת.

יקיר אביב

ת.ז. 051620185

___________

                                                         אישור

אני הח"מ, עו"ד   _________________________ מאשר בזאת כי  מר יקיר אביב, ת.ז. מס' 051620185 , לאחר שהזהרתיו כי עליו להצהיר את האמת, וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, חתם בפני על תצהיר זה בתאריך ____________