יום שלישי, 9 באפריל 2013

שפכטל אמריקאי

                

מה זה שפכטל אמריקאי?

שפכטל אמריקאי הוא מרק גמיש ומשחתי בעל מרקם רך המשמש להחלקת קירות העשויים מבלוקים, בטון או גבס.
שכבת השפכטל האמריקאי משמשת הכנה לצביעה.


מדוע השפכטל נקרא אמריקאי?


האמריקאים כידוע אוהבים לעבוד הרבה עם קירות גבס. השפכטל האמריקאי נועד במקורו לעבודה על לוחות גבס – לצורך הסתרה של ראשי ברגים, סרטי הדבקה ונקודות חיבור. עם זאת, הוא חומר מצויין גם לעבודה על קירות בלוקים או בטון.



הכנה


תחילה יש לנקות את הקיר מכל שיירי הליכלוך והאבק ולהסיר פיסות צבע רופפות.

אם נותרו בקיר דיבלים, או מסמרים – יש לשלוף אותם ולמלא את החורים בחומר על בסיס גבס (שני מוצרי המילוי הנפוצים כיום בשוק לצורך כך הם "קלסימו" ו"פרופילה" – מלבד השם אין הבדל בין השניים. פשוט מדובר בשמות מסחריים של שתי חברות שונות).

אם יש סדק בקיר – צריך "לפתוח" אותו ולהרחיב אותו בעזרת כלי חד. לאחר מכן יש למלא את השקע בעזרת חומר על בסיס גבס ("קלסימו" או "פרופילה").

יש להמתין לייבוש חומר המילוי, ולאחר מכן לשייפו עם נייר לטש גס.

כמו-כן יש לפרק את מסגרות השקעים ומתגי החשמל השונים.

לאחר גמר מלאכת ההכנה יש לשייף את הקיר כולו בנייר לטש גס.

לפני תחילת העבודה יש לדאוג לכיסוי הרצפה בניילון כדי למנוע ליכלוך. מאותה סיבה יש להדביק מסקינטייפ על הפנלים.





חומרי העבודה

1. שפכטל אמריקאי.



קיימים בשוק סוגים רבים של שפכטל אמריקאי (JOINT COMPOUND). לחברת טמבור יש מוצר בשם "מג'יק בונד", או "מג'יק בונד סופר". לחברת נירלט יש מוצרים בשם "רוק בונד" או "גולד בונד". לחברת אייפל יש מוצר בשם "אייפל רוק". לחברת בי ג'י יש מוצר בשם "בי גי' שפכטל בונד".

כללית, אין הבדלים גדולים בין המוצרים השונים. כל מוצר שעבר את בדיקות מכון התקנים הישראלי ונושא תו תקן ראוי לשימוש, ואיני יכול להמליץ על חומר ספציפי. (אני אישית עבדתי עם זה של טמבור, והיתי מרוצה ממנו).

כל המוצרים מגיעים כתערובת מוכנה לשימוש. אפשר (אם כי מיותר) לערבב עם מעט מים. כל המוצרים מקבלים לאחר ייבושם גוון לבן, כך שאפשר לצבוע עליהם כל גוון.





2. שפכטל.





המלה "שפכטל" מתייחסת גם לחומר המילוי ("שפכטל אמריקאי") וגם לכלי העבודה המשמש למריחה. במקרה שלנו אנו משתמשים בשניהם. קיימים שפכטלים בגדלים שונים – מומלץ להשתמש בשפכטל בגודל של 2.5-3 אינץ'.





3. מאלג'





בדומה לשפכטל (הכלי) גם המאלג' משמש למריחה, אם כי למשטחים גדולים. במקרה שלנו – המאלג' הוא הכלי המשמש למריחת החומר על הקיר.



4. נייר לטש עדין. (נייר זכוכית מספר אפס)



5. מקשר ("בונדרול" או "פריימר").



אופן העבודה:




1. מריחת שכבה ראשונה.

פותחים את מכסה מיכל השפכטל האמריקאי.
מסירים את כיסוי הניילון השומר על החומר. נשמור על הכיסוי כדי שלאחר גמר העבודה נוכל לכסות בו את שארית החומר שנותר על-מנת למנוע את ייבושו.
בעזרת השפכטל (הכלי) נוציא כמות הגונה של חומר ונמרח אותה על המאלג'.
המריחה תתבצע על צידו של חלקו התחתון של המאלג'.
מריחת החומר על הקיר תבוצע בעזרת המאלג'. רצוי לבצע את המריחה, לפחות בהתחלה, מלמטה (קו הפאנלים) עד למעלה, בתנועות אחידות.
שכבת המילוי על הקיר צריכה להיות דקה מאוד – בעובי של פחות ממילימטר אחד.
בפינות, וליד מתגי ושקעי החשמל, וכן בסמוך לקו התקרה ובשאר המקומות שהמאלג' לא מגיע אליהם, נבצע השלמות בעזרת השפכטל (הכלי) הצר.



2. ייבוש.

לאחר מריחת השכבה הראשונה יש להמתין לפחות 24 שעות עד לייבוש מלא של החומר.



3. ליטוש.

יש ללטש את הקיר בנייר לטש עדין (נייר זכוכית מספר אפס). פעולה זו יוצרת אבק רב, ולכן חשוב להצטייד לפני העבודה במסכת אבק כדי להימנע מסתימת כלי הנשימה. את האבק שמצטבר על הרצפה יש לאסוף במטאטא – ולא בסמרטוט לח, שכן רטיבות תגרום להתמצקות החומר ולהידבקותו לרצפה.



4. מריחת שכבה שניה.

נחזור על השלב הראשון ונמרח שכבה נוספת של שפכטל אמריקאי על הקיר.



5. ייבוש.

כאמור, המתנה של לפחות 24 שעות.

6. ליטוש.

גם הפעם הליטוש ייעשה בנייר לטש עדין.



7. מריחת חומר מקשר

שני השמות הנפוצים לחומר המקשר הם "פריימר" ו"בונדרול". מדובר בדבק נוזלי המשפר את אחיזת הצבע לשכבת השפכטל האמריקאי. גם כאן, כמו במקרה השפכטל האמריקאי, השוק הישראלי מוצף בחומרים שונים ומגוונים – וקשה להמליץ על מוצר מסויים. כל מוצר הנושא את תו התקן של מכון התקנים הישראלי ראוי לשימוש (ואל תתנו לשיפוצניקים ולבעלי המקצוע השונים "למרוח" אתכם – תרתי משמע – בסוגיות הבדלי הניואנסים השונים בין המוצרים).



8. צביעה.





כמה הערות:


1. שיפוצניקים שונים ינסו לשכנע אתכם שצריך למרוח חומר מקשר ("בונדרול" או "פריימר") לפני מריחת השכבה הראשונה של השפכטל האמריקאי. אל תקשיבו להם ! מדובר בקישקוש. השפכטל האמריקאי מכיל חומרי הדבקה וקישור מעולים והוא נצמד היטב לקיר גם בלי שום חומר מקשר.

2. הטכנולוגיה המודרנית מספקת חידושים ללא הרף גם בתחום השפכטל האמריקאי, וכיום יש מספר חברות ובעלי מקצוע המבצעים את מריחת השפכטל בעזרת כלי מכני אשר "מתיז" את החומר על הקיר במהירות ובדייקנות. פעולה זו אמנם יקרה יותר, אך היא חוסכת מאמץ וזמן – לשיקולכם.



http://avivyakir.wordpress.com/

הבלוג של יקיר אביב בקפה דהמארקר:
http://cafe.themarker.com/post/3079693/




וידיאו

 









יום שבת, 6 באפריל 2013

משקוף עיוור

                                   משקוף עיוור


מה זה משקוף עיוור?


משקוף עיוור הוא מסגרת עץ המותקנת בסוף שלב השלד אשר עליה תותקן הדלת מאוחר יותר.



מדוע המשקוף נקרא "עיוור"?

משקוף עיוור נקרא "עיוור" משום שבסוף תהליך הבניה לא רואים אותו – שכן הוא מכוסה בטיח.לאמיתו של דבר הביטוי "עיוור" מטעה במקצת, והביטוי המדוייק יותר היה צריך להיות: "משקוף סמוי".


מה תפקיד המשקוף העיוור?

תפקידיו של המשקוף העיוור:
    א) קביעת מסגרת לדלת.
    ב) קביעת גבולות הטיח.

ממה עשוי המשקוף העיוור?

המשקוף העיוור בנוי משלושה לוחות עץ (קרשים) בצורת האות ח': שתי "רגליים" ומעליהן "גג".
לוחות העץ עשויים מעץ אורן.
עובי העץ: 2.5 ס"מ.
רוחב העץ (בקירות פנים):  12 ס"מ. 

מתי מתקינים את המשקוף העיוור?

התקנת המשקוף העיוור מבוצעת בגמר עבודות השלד, דהיינו אחרי בניית הקיר – ולפני הטיוח.


קביעת מסגרת לדלת

המשקוף העיוור מותקן במפתח בקיר המיועד להתקנת הדלת. רוחבו של המשקוף העיוור יקבע את רוחב הדלת, וגובהו יקבע את גובהה. לאחר התקנת המשקוף העיוור (ולאחר עבודות הגמר הכוללות טייח וריצוף') ניתן יהיה לקבע בקלות את הדלת בתוך המשקוף העיוור.



קביעת גבולות הטיח

רוחב הלבנים מהן בנוי הקיר הפנימי הוא 10 ס"מ.
רוחב לוח העץ של המשקוף העיוור הוא 12 ס"מ.
לפיכך, המשקוף העיוור בולט ס"מ אחד מכל צד של הקיר. (10+1+1=12).
החלק הבולט מהקיר, (בעובי סנטימטר אחד, כאמור) קובע למעשה את עובי הטיח.
הטייח יורבץ על הקיר בעובי של ס"מ אחד, כך שבסופה של מלאכת הטיוח "יתיישר" הקיר המטוייח עם המשקוף העיוור - ושניהם יימצאו על מישור אחד. דהיינו: כאשר נעביר את היד על הקיר לא נחוש הבדל כלשהוא, בצורת בליטה או שקע, בנקודת התפר בין הקיר למשקוף העיוור.
אם לא היינו מתקינים את המשקוף העיוור אלא מקבעים את הדלת ישירות במפתח הקיר – היה הטיח מלכלך את המשקוף ה"אמיתי", ומכך אנו כמובן רוצים להימנע.


בפינה השמאלית העליונה ניתן לראות כיצד לאחר גמר הטיוח מתיישר קו הטיח עם קו המשקוף העיוור
מצד שמאל למטה ניתן לראות חלק מהקיר שאינו מטוייח - ושם בולט העץ סנטימטר אחד מפני הקיר




מבט מקרוב על הפינה השמאלית העליונה
ניתן לראות כיצד באזור המטוייח של הקיר מתיישר הטייח עם קו העץ
ואילו בחלק הבלתי מטוייח בולט העץ כסנטימטר אחד מפני הקיר


גובה המשקוף העיוור

גובה הדלת הסטנדרטית הוא 206 ס"מ.
המשקוף העיוור מותקן על רצפת הבטון לפני הריצוף – לכן צריך להוסיף את גובה הריצוף העתידי לגובה המשקוף. .
גובה הריצוף מחושב לפי עובי תשתית הריצוף (בד"כ חול מעורב במלט) שהוא כ- 5 ס"מ, פלוס עובי שכבת הטיט שהוא 2-3 ס"מ, פלוס עובי הריצוף עצמו שהוא כ- 2 ס"מ – ובסף הכל כ- 10 ס"מ.
בסך הכל גובה המשקוף העיוור הינו 216 ס"מ (206+10=216).






המשקוף העיוור עומד על רצפת הבטון לפני הנחת הריצוף
לכן יש להוסיף לגובה הדלת (206 ס"מ) את גובה הריצוף (10 ס"מ)

רוחב המשקוף העיוור

נהוגות מידות רוחב סטנדרטיות לדלתות: א) 70 ס"מ, ב) 80 ס"מ, ג) 90 ס"מ.
נניח שברצוננו להתקין דלת ברוחב 80 ס"מ.
רוחב המשקוף ה"אמיתי" של הדלת הוא 4-5 ס"מ. ובסך הכל רוחבם הכולל של שני המשקופים יחד הינו כ- 10 ס"מ.
לפיכך, רוחב המפתח של המשקוף העיוור לצורך התקנת דלת ברוחב 80 ס"מ יהיה 90 ס"מ (80+5+5=90).
רוחב המפתח בקיר, לצורך התקנת המשקוף העיוור, יכלול גם את עובי לוחות העץ של המשקוף העיוור, שהוא 2.5 ס"מ – לפיכך רוחב המפתח בקיר יהיה 95 ס"מ (80+5+5+2.5+2.5=95).
בשפה המקצועית נהוג לומר שרוחב המשקוף העיוור הינו 95 ס"מ "חוץ-חוץ" – כשהכוונה למרחק הנמדד מצידם החיצוני של לוחות-העץ.


עיגון המשקוף העיוור לקיר

המשקוף העיוור מעוגן (מקובע) אל קיר הלבנים בעזרת:
א) ברגי ג'מבו (או מסמרים).
קיבוע המשקוף העיוור נעשה בעזרת ברגי ג'מבו - או 2 מסמרים באורך 10 ס"מ המוחדרים באלכסון, בכיוונים מנוגדים, כך שהם יוצרים את האות X – למניעת תזוזות הן מעלה-מטה והן ימינה-שמאלה. נקודה זו הינה חשובה, שכן בעתיד תיטרק הדלת מספר רב של פעמים, לעתים אף בכח, וכל טריקה כזאת תזעזע את מיכלול המשקוף – לכן חשוב שהוא יהיה מקובע היטב לקיר, למניעת התרופפות. .

ב) ביטון.
לאחר מכן יש לבטן את המרווח שבין המשקוף העיוור והקיר.


כיום, נוהגים בעלי מקצוע רבים "לדלג" על השלבים ה"מיושנים" הללו – ובמקום זאת להדביק את המשקוף העיוור לקיר בעזרת קצף פוליאוריטני. זו אמנם שיטה מהירה, פשוטה, חסכונית ו"מודרנית" יותר, אך ספק רב באם היא יעילה בכל הקשור לעמידה בפני זעזועים כמו השיטה הישנה והטובה. 



יתרונות המשקוף העיוור
יתרון חשוב של המשקוף העיוור הוא יצירת מיפתח בגודל סטנדרטי. המיפתח שנותר בקיר הבלוקים הוא במידות שונות שאינן מתאימות בהכרח למידות הסטנדרטיות של הדלתות המצויות בשוק (כאמור: 70, 80, 90 ס"מ). בעבר, לפני "המצאת" המשקוף העיוור, כלומר עד שנות ה-70 של המאה הקודמת, היה הנגר מגיע לאתר הבניה עם תום הבניה, מודד את המיפתח בקיר הבלוקים ויוצר דלת המותאמת למידות הנתונות. כיום, תודות למשקוף העיוור, אין צורך בכך.
יתרון חשוב נוסף הוא יצירת מיפתח מפולס ומאוזן. הבניה עצמה הינה תהליך לא בהכרח מדוייק, והמיפתח שנותר בקיר הבלוקים לא תמיד מפולס ומאוזן. המשקוף העיוור נועד לתקן את עיוותי הבניה. נקודה זו הינה חשובה מאוד לצורך פתיחה וסגירה נוחות של הדלת העתידית שתותקן על גבי המשקוף העיוור, וכן לצורך אטימה מירבית

מתי מותקנת הדלת?

הדלת עצמה תורכב (יחד עם המשקופים הגלויים וההלבשות) בשלב מאוחר יותר, אחרי השלמת הטיח והשלמת הריצוף - במסגרת כלל עבודות הנגרות.



הבלוג של יקיר אביב בוורדפרס:
http://avivyakir.wordpress.com/