החלפת חמם בדוד שמש
החלפת גוף החימום בדוד השמש היא פעולה יחסית פשוטה, שגם אדם לא מקצועי יכול לבצעה – בתנאי שהוא מצוייד בזוג "ידיים טובות", ובתנאי כמובן שהוא נוקט בכל כללי הזהירות המתבקשים בעבודה עם חשמל.
מתי מחליפים גוף חימום?
הצורך בהחלפת גוף החימום מתעורר כאשר מדליקים את הדוד הביתי, כדי להתקלח – אבל הדוד לא נדלק. לפני שנמהר להחליף את גוף החימום כדאי לבצע כמה בדיקות פשוטות על-מנת לוודא שאכן הבעיה נעוצה בו.
בנוסף, הצורך בהחלפת גוף החימום מתעורר כאשר הדוד מאבד את יעילותו בחימום המים. למשל, כאשר יש צורך בהמתנה ממושכת מהרגיל עד שהמים יתחממו - או כאשר כמות המים שהוא מחמם קטנה מהרגיל.
אילו בדיקות יש לעשות בטרם החלפת גוף החימום?
לא תמיד בעיה בהדלקת הדוד מצביעה על כך שגוף החימום "הלך".
ראשית, ייתכן שרק הנורה נשרפה. הבדיקה הפשוטה במקרה זה היא פשוט להמתין. נמתין שעה-שעתיים, ואז נבדוק את המים. אם יוצאים מהברז מים חמים, סימן שרק הנורה נשרפה – ואז כל שנותר לנו הוא להחליף את הנורה ושלום על ישראל.
שנית, אולי הפקק בארון החשמל המרכזי קפץ, מסיבה כלשהי. במקרה זה נרים את הפקק – ונחזיק אצבעות בתקווה שבכך נפתרה הבעיה. ברם, אם הפקק חוזר וקופץ, מיידית או כעבור זמן-מה, נראה שגוף החימום "מקצר" – גורם לקצר חשמלי – ולכן יש להחליפו.
מהן הסיבות לבלאי בגוף החימום?
הסיבה העיקרית היא אבנית. המים בארצנו עשירים במלחים, והם מתגבשים ושוקעים בדוד החשמלי, ומצטברים על גוף החימום. סיבות אחרות, פחות שכילות, הן קצר חשמלי או בלאי טבעי.
אם גוף החימום התקלקל – האם כדאי להחליף את הדוד?
אין כל סיבה להחליף את הדוד במקרה של בעיה בגוף החימום. ההבדל בעלויות הינו משמעותי. במחירים של היום, נכון לחודש דצמבר 2013, מחירו של דוד חשמלי כולל פירוק, הובלה והרכבה, נע בסביבות ה- 3,000 ש"ח – בעוד שעלות החמם והטרמוסטט נעה סביב 100-150 ש"ח. את הדוד עצמו יש להחליף כאשר יש בו נזילה, או בעיה רצינית של חלודה – או מכל סיבה אחרת הקשורה לדוד עצמו. מדובר במיכל פח בעל ציפוי פנימי של נירוסטה, ובדרך-כלל הדוד הממוצע אמור להזיק מעמד למעלה מעשר שנים, ויש דודים המחזיקים מעמד גם 20 שנה ויותר.
אין כל סיבה להחליף את הדוד במקרה של בעיה בגוף החימום. ההבדל בעלויות הינו משמעותי. במחירים של היום, נכון לחודש דצמבר 2013, מחירו של דוד חשמלי כולל פירוק, הובלה והרכבה, נע בסביבות ה- 3,000 ש"ח – בעוד שעלות החמם והטרמוסטט נעה סביב 100-150 ש"ח. את הדוד עצמו יש להחליף כאשר יש בו נזילה, או בעיה רצינית של חלודה – או מכל סיבה אחרת הקשורה לדוד עצמו. מדובר במיכל פח בעל ציפוי פנימי של נירוסטה, ובדרך-כלל הדוד הממוצע אמור להזיק מעמד למעלה מעשר שנים, ויש דודים המחזיקים מעמד גם 20 שנה ויותר.
האם ניתן להסתפק בהחלפת גוף החימום בלבד?
בשום פנים ואופן לא. גוף החימום הוא חלק ממכלול הנקרא חמם. החמם מכיל, בנוסף לגוף החימום עצמו, גם את התושבת (הקרויה אוגן, באלף, או פלאנג' בשלון השיפוצניקים) עליה הוא מותקן. על התושבת מותקן גם, לצד גוף החימום, שרוול הטרמוסטט. בנוסף, מותקנים בתחתית התושבת החיבורים החשמליים של המערכת. אם גוף החימום התבלה כתוצאה מאבנית, סביר להניח שגם התושבת נפגעה מאותה סיבה – ולכן הכרחי להחליפה. יתרה מזאת – יתכן שהקצר החשמלי כלל לא נגרם בגוף החימום כי אם בתושבת, כתוצאה מחור שנפער בה (עקב חלודה, או אבנית, או בלאי) ודרכו מחלחלים המים אל החיבורים החשמליים. מבחינת עלויות – ההבדל בין החלפת גוף חימום בלבד, לבין החלפת החמם כולו, אינו משמעותי. במחירי היום מדובר בכמה עשרות שקלים בודדים. אגב, במרבית רשתות השיווק והטמבוריות ממילא נמכרים כיום החממים כיחידה אחת. קשה למצוא בהן גופי חימום בנפרד, וטוב שכך. לכן, מכאן והלאה דברי ההסבר יתייחסו להחלפת החמם כמערכת אחת – הכוללת את גוף החימום והאוגן (פלאנג').
בשום פנים ואופן לא. גוף החימום הוא חלק ממכלול הנקרא חמם. החמם מכיל, בנוסף לגוף החימום עצמו, גם את התושבת (הקרויה אוגן, באלף, או פלאנג' בשלון השיפוצניקים) עליה הוא מותקן. על התושבת מותקן גם, לצד גוף החימום, שרוול הטרמוסטט. בנוסף, מותקנים בתחתית התושבת החיבורים החשמליים של המערכת. אם גוף החימום התבלה כתוצאה מאבנית, סביר להניח שגם התושבת נפגעה מאותה סיבה – ולכן הכרחי להחליפה. יתרה מזאת – יתכן שהקצר החשמלי כלל לא נגרם בגוף החימום כי אם בתושבת, כתוצאה מחור שנפער בה (עקב חלודה, או אבנית, או בלאי) ודרכו מחלחלים המים אל החיבורים החשמליים. מבחינת עלויות – ההבדל בין החלפת גוף חימום בלבד, לבין החלפת החמם כולו, אינו משמעותי. במחירי היום מדובר בכמה עשרות שקלים בודדים. אגב, במרבית רשתות השיווק והטמבוריות ממילא נמכרים כיום החממים כיחידה אחת. קשה למצוא בהן גופי חימום בנפרד, וטוב שכך. לכן, מכאן והלאה דברי ההסבר יתייחסו להחלפת החמם כמערכת אחת – הכוללת את גוף החימום והאוגן (פלאנג').
האם החלפת החמם תפתור את הבעיה?
לא. כאמור, במרבית המקרים מערכת החימום מתקלקלת כתוצאה מהצטברות אבנית. לפיכך, החלפת החמם בחמם חדש ותקין, מהווה פתרון קוסמטי בלבד. החלק החשוב ביותר בעבודת החלפת החמם הוא ניקוי תחתית הדוד משאריות האבנית שהצטברה עליה. זאת פעולה פשוטה: מכניסים את היד לתוך החור בתחתית הדוד, וגורפים את האבנית שהצטברה סביב לעבר הפתח. פעולה זו אורכת בערך 20-30 שניות, אבל היא החלק החשוב ביותר בכל התהליך. אם לא נבצע את הפעולה של ניקוי האבנית, גוף החימום החדש לא יוכל לתפקד ביעילות – ובמקרים מסויימים (כאשר "הר" האבנית התרומם לגבהים המכסים חלק ניכר ממנו) הוא לא יפעל כלל. בכל מקרה, נוכל לצפות בוודאות להישנות התקלה בגוף החימום תוך פרק זמן קצר ביותר. בנוסף, לעתים התקלה אינה בחמם – כי אם בטרמוסטט. חשוב לציין כי תקלה מעין זו היא נדירה – שכן בדרך כלל אין תקלות בטרמוסטט, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל, וחייבים לקחת בחשבון גם אפשרות זו.
לא. כאמור, במרבית המקרים מערכת החימום מתקלקלת כתוצאה מהצטברות אבנית. לפיכך, החלפת החמם בחמם חדש ותקין, מהווה פתרון קוסמטי בלבד. החלק החשוב ביותר בעבודת החלפת החמם הוא ניקוי תחתית הדוד משאריות האבנית שהצטברה עליה. זאת פעולה פשוטה: מכניסים את היד לתוך החור בתחתית הדוד, וגורפים את האבנית שהצטברה סביב לעבר הפתח. פעולה זו אורכת בערך 20-30 שניות, אבל היא החלק החשוב ביותר בכל התהליך. אם לא נבצע את הפעולה של ניקוי האבנית, גוף החימום החדש לא יוכל לתפקד ביעילות – ובמקרים מסויימים (כאשר "הר" האבנית התרומם לגבהים המכסים חלק ניכר ממנו) הוא לא יפעל כלל. בכל מקרה, נוכל לצפות בוודאות להישנות התקלה בגוף החימום תוך פרק זמן קצר ביותר. בנוסף, לעתים התקלה אינה בחמם – כי אם בטרמוסטט. חשוב לציין כי תקלה מעין זו היא נדירה – שכן בדרך כלל אין תקלות בטרמוסטט, אבל תמיד יש יוצאים מן הכלל, וחייבים לקחת בחשבון גם אפשרות זו.
על מה יש לשים לב אם מזמינים בעל מקצוע?
אם בכל זאת החלטת להזמין בעל מקצוע (חשמלאי, או סתם שיפוצניק) לביצוע המלאכה – ולא לבצעה במו ידיך, חשוב להקפיד על כמה נקודות חשובות: א) בעל המקצוע יחליף את החמם כולו, ולא רק את גוף החימום (ההבדל בעלויות, כאמור, הוא של עשרות שקלים בודדות). ב) בעל המקצוע ינקה את האבנית שהצטברה בתחתית הדוד – ולא יסתפק רק בהחלפת החמם. ג) עם סיום העבודה בעל המקצוע יכוון את הטרמוסטט לטמפרטורה של 60-70 מעלות. ד) בעל המקצוע יתחייב (בכתב, רק בכתב) לתקן כל תקלה בגוף החימום שתיגרם בתוך פרק זמן סביר (למשל, שלושה חודשים מיום התיקון). על-מנת לוודא שבעל המקצוע אכן מבצע את הפעולות הנדרשות, ואינו "מורח" אותך – הכרחי שתימצא לצידו במהלך העבודה כדי לפקח עליו אישית. הדבר לא יגזול הרבה מזמנך הפנוי – מדובר בעבודה שאמורה להימשך 40-60 דקות, לכל היותר.
אם בכל זאת החלטת להזמין בעל מקצוע (חשמלאי, או סתם שיפוצניק) לביצוע המלאכה – ולא לבצעה במו ידיך, חשוב להקפיד על כמה נקודות חשובות: א) בעל המקצוע יחליף את החמם כולו, ולא רק את גוף החימום (ההבדל בעלויות, כאמור, הוא של עשרות שקלים בודדות). ב) בעל המקצוע ינקה את האבנית שהצטברה בתחתית הדוד – ולא יסתפק רק בהחלפת החמם. ג) עם סיום העבודה בעל המקצוע יכוון את הטרמוסטט לטמפרטורה של 60-70 מעלות. ד) בעל המקצוע יתחייב (בכתב, רק בכתב) לתקן כל תקלה בגוף החימום שתיגרם בתוך פרק זמן סביר (למשל, שלושה חודשים מיום התיקון). על-מנת לוודא שבעל המקצוע אכן מבצע את הפעולות הנדרשות, ואינו "מורח" אותך – הכרחי שתימצא לצידו במהלך העבודה כדי לפקח עליו אישית. הדבר לא יגזול הרבה מזמנך הפנוי – מדובר בעבודה שאמורה להימשך 40-60 דקות, לכל היותר.
ה"שטיקים" הנפוצים של ה"חאפר" המצוי
"חאפר" הוא מי שמכנה עצמו "בעל מקצוע" (או "שיפוצניק") – אבל בעצם כל מה שמעניין אותו זה לקחת את הכסף וללכת. לצורך כך החאפר נוקט במספר "שטיקים", תוך ניצול תמימותו וחוסר הבנתו המקצועית של הלקוח. שטיק מספר 1: החלפת גוף החימום בלבד, במקום החלפת החמם. כאמור, ההבדל בעלויות בין גוף החימום לבין החמם מסתכם ב- 10-40 שקלים, נכון להיום. אבל לחאפר המצוי אין בעיה "למרוח" את הלקוח גם בסכומים קטנים, כי הוא מאמין שפרוטה ועוד פרוטה מצטברות לסכום גדול. שטיק מספר 2: החלפת החמם ללא ניקוי האבנית מהדוד. אמנם פעולת ניקוי האבנית שהצטברה על תחתית הדוד היא פעולה פשוטה, הנמשכת מספר שניות, וכרוכה בהכנסת היד פנימה וגריפת המשקע – אבל החאפר נוטה להקטין ראש, ואם איש אינו מפקח עליו הוא נוטה לדלג על משימות שאפשר לדלג עליהן. העיקר שאחרי העבודה הדוד יפעל, המים יתחממו, והלקוח ישלם לו. העובדה שהאבנית שהצטברה עלולה לגרום לתקלה דומה בעוד מספר שבועות, או חודשים, היא כבר לא הבעיה שלו. שטיק מספר 3: "הלך הדוד". הכסף הגדול של החאפר טמון בעבודות הגדולות. החלפת חמם היא עבודה קטנה – בעוד שהחלפת הדוד כולו מבטיחה לו רווח גדול הרבה יותר. במקרים רבים החאפר גם משמש מעין סוכן של חברת דודי השמש, או מקבל ממנה עמלה (או הנחה) על הזמנת דוד חדש. לכן במקרים רבים, אחרי "בדיקה מעמיקה", הוא יקבע שהבעיה אינה בגוף החימום, אלא בדוד כולו – ולכן יש להחליפו. במקרה כזה כדאי שתבדוק את הדוד בעצמך. אם הדוד אינו חלוד, ואין בו חורים ונזילות, בדרך-כלל אין כל סיבה להחליפו. עדיף להחליף את החאפר במקומו. כללית, כפי שיפורט בהמשך, יש הרבה פעולות "קטנות" שבעל-מקצוע אמין (או אתה, כבעל-הבית), יבצע במהלך החלפת החמם, מתוך ראיה לטווח רחוק ודאגה לעתיד, בעוד החאפר המצוי לא יטרח לעשותן – כי מה אכפת לו? לדוגמה: גירוז הברגים. מערכת דוד-השמש חשופה לפגעי מזג האויר, והברגים במערכת עלולים להישחק ולהיתקף בקורוזיה. על כן מומלץ לנקוט בפעולת מנע: לפני הברגת הברגים מחדש למקומם עם תום העבודה, כדאי לטבול/למרוח כל אחד מהם בגריז – על-מנת למנוע את שחיקתו והחלדתו בעתיד. מדובר בפעולה "סמויה מהעין": בין אם היא תתבצע, ובין אם לאו, העבודה תושלם – כלומר: הדוד יפעל, והמים יתחממו, ובני הבית יתקלחו להנאתם, ואיש לא יבחין בהבדל. אבל אולי בעוד שנתיים, או חמש שנים, כאשר תנסה שוב להחליף חמם, ותיתקל בבורג סרבן, תקלל את הרגע שבו העלמת עין מהמחדל. דוגמה נוספת: כבל החשמל המוליך אל הדוד עובר בדרך כלל בתוך צינור מוליך. הנקודה בה הכבל יוצא מהמוליך היא קריטית, שכן אם היא אינה האטומה היטב עלולים מי הגשמים לחדור מבעדה אל המוליך, ועם הזמן לחלחל פנימה ואף להגיע אל המערכת הביתית ולגרום לקצר חשמלי. על כן יש להקפיד ולאטום אותה (בסיליקון ובאזולירבנד). גם כאן מדובר בפעולה סמויה מן העין: בעל מקצוע אמין (או אתה, בעל הבית, באם החלטת לבצע את העבודה במו ידיך) תדאגו לטפל בכך – מתוך ראייה לטווח ארוך. אולם החאפר – מה אכפת לו? שלא לדבר על עוד עשרות פעולות "קטנות" כגון הידוק הברגים כהלכה, לבל יתרופפו בעתיד, או מיקום נכון של גומיית האיטום במקומה, כדי למנוע נזילות, ועוד ועוד – כל אותן פעולות שבגללן אני מעדיף לעשות כל דבר שבאפשרותי לעשות במו-ידי, ולא לסמוך על אחרים.
"חאפר" הוא מי שמכנה עצמו "בעל מקצוע" (או "שיפוצניק") – אבל בעצם כל מה שמעניין אותו זה לקחת את הכסף וללכת. לצורך כך החאפר נוקט במספר "שטיקים", תוך ניצול תמימותו וחוסר הבנתו המקצועית של הלקוח. שטיק מספר 1: החלפת גוף החימום בלבד, במקום החלפת החמם. כאמור, ההבדל בעלויות בין גוף החימום לבין החמם מסתכם ב- 10-40 שקלים, נכון להיום. אבל לחאפר המצוי אין בעיה "למרוח" את הלקוח גם בסכומים קטנים, כי הוא מאמין שפרוטה ועוד פרוטה מצטברות לסכום גדול. שטיק מספר 2: החלפת החמם ללא ניקוי האבנית מהדוד. אמנם פעולת ניקוי האבנית שהצטברה על תחתית הדוד היא פעולה פשוטה, הנמשכת מספר שניות, וכרוכה בהכנסת היד פנימה וגריפת המשקע – אבל החאפר נוטה להקטין ראש, ואם איש אינו מפקח עליו הוא נוטה לדלג על משימות שאפשר לדלג עליהן. העיקר שאחרי העבודה הדוד יפעל, המים יתחממו, והלקוח ישלם לו. העובדה שהאבנית שהצטברה עלולה לגרום לתקלה דומה בעוד מספר שבועות, או חודשים, היא כבר לא הבעיה שלו. שטיק מספר 3: "הלך הדוד". הכסף הגדול של החאפר טמון בעבודות הגדולות. החלפת חמם היא עבודה קטנה – בעוד שהחלפת הדוד כולו מבטיחה לו רווח גדול הרבה יותר. במקרים רבים החאפר גם משמש מעין סוכן של חברת דודי השמש, או מקבל ממנה עמלה (או הנחה) על הזמנת דוד חדש. לכן במקרים רבים, אחרי "בדיקה מעמיקה", הוא יקבע שהבעיה אינה בגוף החימום, אלא בדוד כולו – ולכן יש להחליפו. במקרה כזה כדאי שתבדוק את הדוד בעצמך. אם הדוד אינו חלוד, ואין בו חורים ונזילות, בדרך-כלל אין כל סיבה להחליפו. עדיף להחליף את החאפר במקומו. כללית, כפי שיפורט בהמשך, יש הרבה פעולות "קטנות" שבעל-מקצוע אמין (או אתה, כבעל-הבית), יבצע במהלך החלפת החמם, מתוך ראיה לטווח רחוק ודאגה לעתיד, בעוד החאפר המצוי לא יטרח לעשותן – כי מה אכפת לו? לדוגמה: גירוז הברגים. מערכת דוד-השמש חשופה לפגעי מזג האויר, והברגים במערכת עלולים להישחק ולהיתקף בקורוזיה. על כן מומלץ לנקוט בפעולת מנע: לפני הברגת הברגים מחדש למקומם עם תום העבודה, כדאי לטבול/למרוח כל אחד מהם בגריז – על-מנת למנוע את שחיקתו והחלדתו בעתיד. מדובר בפעולה "סמויה מהעין": בין אם היא תתבצע, ובין אם לאו, העבודה תושלם – כלומר: הדוד יפעל, והמים יתחממו, ובני הבית יתקלחו להנאתם, ואיש לא יבחין בהבדל. אבל אולי בעוד שנתיים, או חמש שנים, כאשר תנסה שוב להחליף חמם, ותיתקל בבורג סרבן, תקלל את הרגע שבו העלמת עין מהמחדל. דוגמה נוספת: כבל החשמל המוליך אל הדוד עובר בדרך כלל בתוך צינור מוליך. הנקודה בה הכבל יוצא מהמוליך היא קריטית, שכן אם היא אינה האטומה היטב עלולים מי הגשמים לחדור מבעדה אל המוליך, ועם הזמן לחלחל פנימה ואף להגיע אל המערכת הביתית ולגרום לקצר חשמלי. על כן יש להקפיד ולאטום אותה (בסיליקון ובאזולירבנד). גם כאן מדובר בפעולה סמויה מן העין: בעל מקצוע אמין (או אתה, בעל הבית, באם החלטת לבצע את העבודה במו ידיך) תדאגו לטפל בכך – מתוך ראייה לטווח ארוך. אולם החאפר – מה אכפת לו? שלא לדבר על עוד עשרות פעולות "קטנות" כגון הידוק הברגים כהלכה, לבל יתרופפו בעתיד, או מיקום נכון של גומיית האיטום במקומה, כדי למנוע נזילות, ועוד ועוד – כל אותן פעולות שבגללן אני מעדיף לעשות כל דבר שבאפשרותי לעשות במו-ידי, ולא לסמוך על אחרים.
מושגים בסיסיים:
גוף חימום
גוף החימום הוא צינור מתכת שמתחמם כשעובר בו זרם חשמלי. תפקידו לחמם את המים.
אוגן (פלאנג')
האוגן (הקרוי בשפת השיפוצניקים פלאנג') הוא בסיס גוף החימום. האוגן מחובר אל תחתית דוד השמש בששה ברגים. בחלקו התחתון של האוגן נמצאים חיבורי החשמל לגוף-החימום. באוגן מצוי חור עגול, דרכו עובר החיישן של הטרמוסטט.
מאיץ
פעולת החימום של הדוד מתבססת על העיקרון לפיו מים חמים נוטים לעלות מעלה. משום כך פתח היציאה של המים החמים ממוקם בחלקו העליון של הדוד. לעתים יש צורך להמתין זמן רב עד שכמות מים נכבדה תתחמם ותגיע אל צנרת האמבטיה שלנו. לצורך קיצור זמן ההמתנה הומצא הפטנט (המפוקפק, חייבים לציין) הקרוי מאיץ-חום.
המאיץ הוא שרוול פלסטיק ה"מתלבש" על גוף החימום ותפקידו להזרים מים חמים במהירות אל חלקו העליון של הדוד. השרוול כולא בתוכן כמות מים קטנה יחסית, וגורם לה לעלות כלפי מעלה עוד לפני ששאר המים בדוד מתחממים. כך אנו מקבלים מים חמים לאחר המתנה קצרה יותר – הבעיה היא שמדובר במקסם-שווא, שכן כמות המים החמים הראשונית היא זעומה, ואינה מספיקה למקלחת הגונה, כך שבסך הכל מדובר בסוג של אחיזת עיניים, או "ישראבלוף".
תרמוסטט
התרמוסטט בנוי משני חלקים: חיישן ומפסק. החיישן מוחדר אל המים המתחממים בדוד, ואילו המפסק נמצא מחוץ למערכת, וממוקם בתחתית האוגן. במפסק מותקן כפתור המאפשר את כיוון הטמפרטורה המכסימלית. כאשר המים מגיעים לטמפרטורה הרצויה, החיישן מדווח על כך למפסק – וזרם החשמל מנותק.
קו הזנה
קו ההזנה הוא הכבל החשמלי המגיע מהבית לדוד. בדרכו עובר הכבל דרך מתק המפסק של הדוד. כשאנו מדליקים את המפסק, נסגר מעגל חשמלי ומתחילה פעולת החימום.
קו ההזנה אינו מחובר ישירות לגוף החימום, אלא לטרמוסטט. בהמשך דרכו של הזרם החשמלי הוא ממשיך מהטרמוסטט אל גוף החימום. הטרמוסטט שולט בניתוק הזרם וחידושו בהתאם לטמפרטורת המים שנקבעה לו.
חמם
יחידה הכוללת חמישה רכיבים: 1) גוף חימום. 2) פלאנג'. 3) שרוול מתכת לחיישן הטרמוסטט. 4) מאיץ. 5) גומיית איטום. ברשתות השיווק (כגון "הום סנטר") ובטמבוריות נהוג למכור את החמם כיחידה אחת. אם הגענו למצב שבו אנו נאלצים להחליף את גוף החימום, שהתקלקל כתוצאה מבלאי והצטברות אבנית, רצוי כבר להחליף את כל המערכת – שגם היא התיישנה וצברה אבנית. ההבדל בעלויות מסתכם בכמה עשרות שקלים בודדות. גוף החימום מחובר אל האוגן בעזרת בורג (אשר אין צורך לפתוח אותו כאשר מרכיבים את החמם כיחידה אחת).
יחידה הכוללת חמישה רכיבים: 1) גוף חימום. 2) פלאנג'. 3) שרוול מתכת לחיישן הטרמוסטט. 4) מאיץ. 5) גומיית איטום. ברשתות השיווק (כגון "הום סנטר") ובטמבוריות נהוג למכור את החמם כיחידה אחת. אם הגענו למצב שבו אנו נאלצים להחליף את גוף החימום, שהתקלקל כתוצאה מבלאי והצטברות אבנית, רצוי כבר להחליף את כל המערכת – שגם היא התיישנה וצברה אבנית. ההבדל בעלויות מסתכם בכמה עשרות שקלים בודדות. גוף החימום מחובר אל האוגן בעזרת בורג (אשר אין צורך לפתוח אותו כאשר מרכיבים את החמם כיחידה אחת).
מבנה המערכת
כמו כל דבר בצה"ל, המערכת מורכבת משלושה חלקים:
א) דוד.
ב) קולטים.
ג) חמם.
מבין שלושת החלקים הנ"ל, החמם הוא הזול ביותר – והפשוט ביותר להחלפה.
יתרה מזאת – החלפת החמם הינה פעולה שרצוי לעשותה באופן תקופתי, אחת לשנתיים-שלוש, במקום לחכות להופעת תקלה (שתמיד, משום-מה, מתרחשת בחורף, כשאנחנו הכי זקוקים למים חמים).
גוף החימום סובל מבלאי מואץ בעיקר בשל הצטברות אבנית.
המים שלנו מכילים מינרלים (סידן ומגנזיום) ששוקעים ומצטברים בצורת אבנית. האבנית יוצרת "ציפוי" על מוטות המתכת של גוף החימום, ובכך גורמת לירידה בתפוקתו, וכתוצאה מכך לזמן המתנה ממושך יותר לחימום המים, לביזבוז חשמל – ולבסוף אף לקצר חשמלי ולהשבתה של גוף החימום.
על מנת להקדים תרופה למכה רצוי, לכן, להחליף את גוף החימום מבעוד מועד באופן תקופתי, אחת לשנתיים-שלוש.
הדוד עצמו הוא מיכל מתכת בעל ציפוי אמאייל פנימי. בתחזוקה נאותה הוא יכול להאריך ימים הרבה מעבר לתקופת האחריות של היצרנית (הנדיבה כשלעצמה – חברת כרומגן, למשל, נותנת 8 שנות אחריות, אלא שאחריות זו חלה רק על הדוד ואינה כוללת, למרבה הצער, את גוף החימום).
שלבי העבודה:
1. ניתוק החשמל.
2. ניתוק המים.
3. פתיחת המכסה.
4. ניתוק חיבורי החשמל בין הטרמוסטט לגוף החימום
5. ניתוק חיבורי החשמל בין קו ההזנה לטרמוסטט.
6. ניתוק ההארקה.
7. הוצאת הטרמוסטט.
8. פתיחת ברגי האוגן.
9. הוצאת החמם הישן.
10 הוצאת גומיית האיטום.
11 ריקון המים.
12 ניקוי תחתית הדוד מאבנית.
13 הכנסת גומיית האיטום.
14 הכנסת החמם החדש.
15 הברגת האוגן.
16 פתיחת המים.
17 בדיקת נזילות.
18 חיבור הטרמוסטט.
19 חיבור חוטי החשמל מהטרמוסטט לחמם.
20 חיבור חוטי החשמל מקו ההזנה לטרמוסטט.
21 חיבור ההארקה.
22 סגירת המכסה.
23 חיבור החשמל.
ממבט ראשון, המספר הרב של הפעולות שיש לבצע עלול להבהיל אותך – אבל תרגיע: כל אחת מהפעולות הללו כשלעצמה היא פשוטה יחסית, אינה מצריכה ידע מקצועי, או מומחיות מיוחדת, ונמשכת דקות ספורות בלבד. מאידך, כמובן שאם אתה נמנה על האנשים שאינם יודעים להבחין בין חוט פאזה לחוט הארקה – עדיף שתשאיר את המלאכה לבעל מקצוע.
1) ניתוק החשמל.
עבודה עם חשמל כרוכה בסכנת-חיים.
כללית, רצוי להזמין חשמלאי מוסמך לעבודות שקשורות לחשמל. מצד שני, כשם שלא נזמין חשמלאי להחלפת נורה שרופה, נוכל לוותר עליו גם כאן – בתנאי שננקוט בכל כללי הזהירות. הכלל הראשון: ניתוק החשמל. וכאן כדאי להחמיר: לא מספיק לכבות את מפסק הדוד. מישהו מבני המשפחה עוד עלול להרים אותו בטעות דווקא בזמן שאתה מתעסק עם תייל חשוף. גם לא מספיק להוריד רק את המפסק של הדוד בלוח החשמל המרכזי. גם כאן עלולות להתרחש תקלות. עדיף פשוט להוריד את מתג החשמל הראשי של הבית, וזאת בנוסף לכיבוי המפסק. לא יקרה שום אסון אם בשעה-שעתיים הקרובות הבית יהיה מנותק מחשמל.
2) ניתוק המים.
יש לסגור את ברז המים הראשי ("שיבר"). במידה ומותקן ברז על הצינור המוליך אל הדוד, אפשר להסתפק בסגירתו.
3) פתיחת המכסה.
המכסה הוא קערת מתכת (או פלסטיק) המקובעת לתחתית הדוד ונועדה להגן על חיבורי החשמל מפני פגעי מזג האויר: רוחות, גשמים, ברד, סופות, לחות וכדומה.
המכסה מחובר לדוד בשני ברגים. יש לפרק את הברגים ולהסיר את המכסה.
טיפ 1: במקרה של בורג "עקשן" יש להתיז עליו שמן WD40 ולהמתין מעט שהשמן ימיס את החלודה.
טיפ 2: לאחר הסרת המכסה, כדאי לשמור את הברגים בתוך חורי המכסה, כדי שלא יילכו לאיבוד.
4) ניתוק חיבורי החשמל בין הטרמוסטט לגוף החימום.
שני חוטים יוצאים מהטרמוסטט אל גוף החימום. יש לשחרר אותם בנקודות החיבור בתחתית הדוד.
5) ניתוק חיבורי החשמל בין קו ההזנה לטרמוסטט.
קו ההזנה הוא כבל החשמל היוצא מהבית אל דוד החשמל. הכבל אינו מתחבר ישירות לדוד, אלא לטרמוסטט. בהמשך הדרך, הטרמוסטט מתחבר לדוד. הטרמוסטט בנוי ממפסק וחיישן. החיישן היא מעין מדחום – צינור מאורך הנמצא בתוך הדוד ותפקידו למדוד את טמפרטורת המים. ברגע שהטמפרטורה עוברת את התחום שנקבע ע"י הבורר, מופעל המפסק אשר מנתק את זרם החשמל אל הדוד.
קו ההזנה מורכב משלושה גידים – שניים מהם מחוברים לטרמוסטט, והשלישי (הארקה) מחובר לגוף הדוד. את שני הגידים המחוברים לטרמוסטט יש לפרק ע"י פתיחת שני הברגים הקבועים בטרמוסטט.
6) ניתוק ההארקה.
חוט ההארקה הוא החוט הצהוב. הוא יוצא מקו ההזנה ומתחבר לתחתית גוף הדוד. יש לשחרר את הבורג המחבר את החוט לדוד.
7) הוצאת הטרמוסטט.
הטרמוסטט אינו מחובר לתחתית האוגן בהברגה. בדרך-כלל הוא תפוס בלחץ, או ע"י לוחית מתכת גמישה. די במשיכה קלה כדי לשלוף אותו החוצה.
8) פתיחת ברגי האוגן.
האוגן מחובר לתחתית הדוד בששה ברגים, המהודקים בחוזקה כדי למנוע נזילת מים מהדוד.
כיוון הפתיחה הוא נגד כיוון השעון.
כדאי להצטייד בידית רצ'ט עם בוקסות. הקוטר במקרה שלי היה 14 מ"מ (וכנראה זה הקוטר הסטנדרטי).
לידית הרצ'ט שני יתרונות חשובים:
א) היא חד כיוונית, כך שלא צריך לנתק אותה עם סיבוב התנופה לאחור.
ב) הידית הארוכה משמשת כמנוף להגברת הכח.
הפתיחה צריכה להיעשות במקביל – בדומה לאופן פתיחת ברגי גלגל רכב.
אחרי שיחרור בורג, יש לשחרר את הבורג המקביל. הדבר חשוב כדי למנוע הטיה של האוגן, אשר תקשה על פתיחת שאר הברגים ואף עלולה לגרום לזליגת מים מהדוד לפני שיחרור כל ששת הברגים.
העבודה חייבת להיעשות בזהירות. יש לקחת בחשבון את האפשרות שהמים יתפרצו במהלך שיחרור הברגים, ובמקרים מסוייימים הם עלולים להתפרץ יחד עם האוגן וגוף החימום. חשוב להימצא במרחק סביר מתחתית האוגן, כדי שלא להיפגע.
טיפ 1: השתמש בשמן WD40 לשיחרור ברגים "עקשניים".
טיפ 2: אל תפעיל כח רב מדי. יתכן שאתה מסובב את הבורג בכיוון ההפוך. הטעות נובעת מכך שפתיחת ההברגה נעשית מלמטה, ב"תמונת-ראי" לפתיחות הברגות יומיומיות שבדרך-כלל נעשות מלמעלה (כגון פתיחת פקק של בקבוק).
9) הוצאת החמם הישן.
לאחר שיחרור הברגים יש לשלוף מתוך הדוד את החמם, כלומר האוגן, טבעת האטימה וגוף החימום. פעולה זו יתכן שתיעשה במקביל לזרימת המים מהדוד. לעתים התחתית "נדבקת" לדוד בגלל טבעת האטימה, ואז יש צורך בהפעלת כח ע"י תקיעת מברג באחד החורים ומשיכת האוגן מטה.
10) הוצאת גומיית האיטום.
גומיית האיטום מקובעת בתוך תושבת בפתח היציאה התחתון של הדוד. תפקידה לאטום את הפתח ולמנוע נזילת מים. לאחר הוצאת הגומיה ממקומה חשוב לבדוק אותה, כדי לראות שהיא תקינה. אם הגומיה התבלתה – יש להחליפה. כמו-כן חשוב לנקות אותה משרידי האבנית שהצטברו עליה.
11) ריקון המים.
המים מתרוקנים מעצמם, בכח הגרוויטציה – מה שיוצר שיטפון לא קטן. במקרה של דוד גדול, בן 150 ליטר למשל, זה מסתכם אפילו בהצפה רצינית. לא נורא, שכן מדובר בגג – שמטבעו "רגיל" לספוג כמויות משקעים – אבל מי שמעוניין להתכונן לבאות, יצטייד מראש בגיגית או מיכל כלשהו לקליטת המים.
12) ניקוי תחתית הדוד מאבנית.
מפחיד לגלות כמה אבנית הצטברה בדוד עם השנים. האבנית מצטברת על גוף החימום, וכן על הקרקעית הפנימית של הדוד. יש להכניס את היד פנימה מבעד לפתח, ולסלק את מצבורי האבנית.
חשוב להקפיד על ניקוי שרידי האבנית שהצטברו על שפת הפתח, כדי להבטיח אטימה טובה. ניתן לעשות זאת בעזרת סכין, או מברג.
13) הכנסת גומיית האיטום.
אם משתמשים בגומיית האיטום הישנה, יש לבדוק אותה היטב ולוודא שהיא תקינה. בדרך-כלל עדיף להשתמש בגומייה חדשה, המצורפת לערכת החמם. במקרה שלי התעוררה בעיה קטנה: הגומיה אמנם התלבשה על השקערורית המיועדת לה סביב הפתח – אבל נותרה רופפת ולא קבועה במקומה. על-מנת לייצב אותה במקומה בחרתי בפתרון יצירתי: הדבקתי אותה לתושבת בעזרת סופר-7. היתרון של סופר-7 על פני סיליקון רגיל הוא בחוזקו, וכן בכך שניתן ליישמו גם על משטחים לחים (בניגוד לסיליקון, שאינו נצמד למשטחים לחים).
14) הכנסת החמם החדש.
החמם מוכנס כיחידה אחת הכוללת את גוף החימום והאוגן.
כדאי לשים לב שהחור המיועד להחדרת החיישן של הטרמוסטט יהיה קרוב לנקודת החיבור של קו ההזנה.
15) הברגת האוגן.
לפני ההברגה רצוי למרוח גריז על הברגים, כדי למנוע בלאי וקורוזיה בעתיד.
כמו בתהליך הפתיחה, גם עכשיו יש להקפיד על סגירת ששת הברגים בהקבלה. אחרי שמבריגים בורג אחד, יש להבריג את הבורג המקביל לו.
בשלב הראשון יש להבריג את כל ששת הברגים באופן רופף (סיבוב אחד או שניים).
לאחר מכן יש לעבור על כל הברגים ולחזק אותם חלקית. רק אחרי שחיזקנו את כל הברגים, נעבור עליהם שוב ונחזק אותם עוד קצת – וכן הלאה.
אין להדק את הברגים יותר מדי בחוזקה. הידוק הברגים יתר על המידה יגרום לחץ מיותר על טבעת האיטום – שעלולה להתבקע ולהיקרע.
16) פתיחת המים
נפתח את הברז הראשי ("שיבר") או את הברז המותקן על צינור ההולכה לדוד, ונמתין למילוי הדוד לצורך בדיקת תקינות ונזילות. יש להתאזר בסבלנות עד מילוי הדוד כולו, כי הדבר הכרחי לצורך שמירה על תקינותו של גוף החימום מאוחר יותר. חידוש זרם החשמל עלול לשרוף את גוף החימום באם הוא יעבוד "על ריק".
כיצד נדע שהדוד התמלא? אפשר פשוט להצמיד אוזן לדופן הדוד, או לצינור ההולכה של המים, ולהאזין לזרימה – עד שהיא נפסקת.
17) בדיקת נזילות
לאחר שהדוד התמלא, נבדוק אם אין נזילות.
כדי לבדוק שעד שלב זה עשינו הכל כהלכה, נרד מהגג לאמבטיה ונפתח את ברז המים החמים. המים שיוצאים ממנו עדיין אינם אמורים להיות חמים, אבל עצם העובדה שהם זורמים ממנו מעידה על כך שהמערכת סגורה.
18) חיבור הטרמוסטט.
הטרמוסטט מקובע למקומו ע"י כפיס מתכת קפיצי המותקן בצידו, או על החיישן. נחדיר את החיישן מבעד לפתח העגול שבאוגן אל תוך הדוד פנימה.
חשוב להקפיד שברגי הטרמוסטט יהיו מכוונים לעבר ברגי ההזנה שבתחתית האוגן, וכן לעבר כבל ההזנה.
בשלב זה ניתן לכוון את עוצמת הבורר של הטרמוסטט. נהוג לקבוע טמפרטורה של 60-70 מעלות. בפחות מ- 60 מעלות נקבל מים קרים מדי, וביותר מ- 70 מעלות נקבל מים רותחים מדי.
19) חיבור חוטי החשמל מהטרמוסטט לחמם.
שני חוטי חשמל יוצאים מהטרמוסטט אל החמם. בתחתית האוגן יש שני ברגים המיועדים לחיבור חוטי החשמל היוצאים מהטרמוסטט. הידוק החיבור נעשה ע"י סגירת האומים של הברגים הללו.
20) חיבור חוטי החשמל מקו ההזנה לטרמוסטט.
בטרמוסטט מצויים שני ברגים המיועדים לחיבור חוטי החשמל מקו ההזנה. חשוב להקפיד שחוטי החשמל יהיו מרוחקים זה מזה, ולא יבואו במגע האחד עם השני.
בשלב זה חשוב לבדוק את פתח היציאה של כבל ההזנה מתוך המתעל בתוכו הוא מושחל. המתעל הוא צינור ההולכה אשר בתוכו עובר הכבל החשמלי בדרכו מהבית אל הגג, ומשם אל הדוד. אם פתח היציאה אינו אטום, עלולים מי הגשמים לחדור פנימה ובהמשך לחלחל אל תוך מערכת החשמל הביתית, וכידוע השילוב של מים וחשמל אינו ידידותי לסביבה.
לפיכך יש לאטום את הפתח בסיליקון (עדיף סופר 7 ) ולכרוך סביבו אזולירבנד במהודק.
21) חיבור ההארקה
החוט השלישי היוצא מקו ההזנה הוא חוט ההארקה (שצבעו צהוב). חוט זה אינו מתחבר לטרמוסטט, כשאר שני החוטים, כי אם מתחבר ישירות לאוגן או לדוד. בדוד של כרומגן, שאיתו עבדתי, מצוי בורג מיוחד לצורך חיבור ההארקה – המצוייד באום. יש לכרוך את חוט ההארקה סביב הבורג, ולהבריג את האום עד שייצמד לחוט ההארקה.
אפשרות אחרת, המקובלת ע"י שיפוצניקים, היא ללפף את חוט ההארקה על אחד מששת הברגים של האוגן, ולהדקו בעזרת אום.
22) סגירת המכסה.
סגירת המכסה תיעשה ע"י הברגת שני הברגים המקבעים אותו לתחתית הדוד.
גם כאן רצוי לגרז את הברגים לפני סגירתם. הברגים חשופים לפגעי מזג האויר, ועלולים להישחק ולהחליד עם הזמן. כל מי שעוסק בעבודות עשה-זאת-בעצמך יודע שאין דבר מרגיז יותר מבורג שראש ההברגה שלו נשחק, ואין אפשרות לסובב אותו בעזרת המברג.
לפני הסגירה חשוב לוודא שכבל ההזנה עובר דרך המגרעת שבשולי המכסה.
אפשר לדחות את שלב הכיסוי עד לאחר תום הבדיקה הסופית, ורק אחרי שנחה דעתנו שהכל תקין נחבר את המכסה (בתנאי, כמובן, שמזג האויר אינו גשום).
23) חיבור החשמל.
נחדש את זרם החשמל בבית, ונדליק את הדוד כדי לבדוק שהכל תקין.
לפני הדלקת הדוד חשוב מאוד לוודא שהדוד התמלא במים, כאמור, שכן אם גוף החימום יעבוד "על ריק" הוא יישרף. לצורך הבדיקה נפתח את אחד מברזי המים החמים בבית, ונוודא זרימת מים.
 |
| המכסה מקובע לתחתית הדוד ותפקידו להגן על המערכת |
 |
| הטרמוסטט |
 |
| חיוברי החשמל מהטרמוסטט לאוגן |
 |
| פתיחת ששת ברגי האוגן באמצעות ידית חד-כיוונית |
 |
| לאחר שיחרור ברגי האוגן וריקון המים - יוצאת האבנית |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה