 |
| פעם היו פה פלמינגוס |
מר ערן מבל הוא אדריכל שתיכנן עבור קבוצת יזמים (הכוללת חברות בבעלותם של יצחק תשובה, שרי אריסון ומשפחת רוטשילד), את שטח הבניה
הנקרא "חכ/400 עתלית מגורי חוף".
במסגרת תפקידו ייצג מר מבל את
היזמים בפני הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה - בתהליכים שעברה התוכנית בדרכה להפקדה.
תוכנית הבניה חכ/400 משתרעת על שטח של כ- 100 דונם. במרכזה
מצוי שטח של כ- 30 דונם, שהיה עד שנת 2007 בריכת מלח פעילה,
חלק ממערך בריכות המלח של מפעלי המלח בעתלית. בריכה זו ניקזה את המים העודפים של
המערך כולו אל נחל קטן, העובר מדרומה, והוא ניקז את המים לים.
בכל הופעותיו בפני הועדה נמנע מר מבל לציין את
העובדה כי הבריכה הדרומית, שהיתה מלאה מים ושוקקת עופות וצמחיה עד שנת 2007, יובשה באורח יזום, ככל הנראה
ע"י בעלי מפעלי המלח (שהם חלק מקבוצת יזמי הנדל"ן).
פעולת הייבוש בוצעה מתוך כוונה להציג את שטח
הבריכה כקרקע פנויה לבניה.
ייבוש הבריכה הדרומית בוצע ע"י הפסקתן
פעילותן של המשאבות החשמליות המזרימות אליה מים מהבריכה הסמוכה, וע"י אטימת
המעבר התת-קרקעי המחבר בין שתי הבריכות, ואשר נועד להולכת המים לבריכה הדרומית.
תוצאת-לוואי מעציבה נוספת של הייבוש היתה
התייבשותו של הנחל המצוי מדרום לבריכה, שתפקידו לנקז את מימיה העודפים לים.
יצויין כי בריכת המלח שיובשה מוגדרת – בתוכנית
המתאר המחוזית של מחוז חיפה (תמ"מ 6) המשמשת בסיס לכל תוכניות המתאר המקומיות
באזור – בקטגוריית "בריכות תעשייתיות", דהיינו שטח שאינו מיועד לבניה.
בכל הופעותיו בפני הועדה המחוזית לא זו בלבד
שמר מבל נמנע מלספר לחברי הועדה כי שולחיו הם שייבשו את הבריכה הדרומית – אלא אף
טרח להציגה כקרקע שהיתה פעילה "בעבר" (ובהזדמנויות אחרות תוך שימוש
במלים "לפני הרבה שנים") – או כ"חפירה לבריכה". את הבריכה
המיובשת הגדיר מר מבל "מפגע סביבתי".
להלן מספר התייחסויות של ערן מבל מתוך
הפרוטוקולים של ישיבות הועדה.
ישיבת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה
מתאריך 13.7.2010
עמוד 2 בפרוטוקול:
ערן מבל: "מצפון לו שטח ששימש בעבר
כאחת מהבריכות הרבה שנים לא פעיל".
עמוד 3 בפרוטוקול:
ערן מבל: "במרכז השטח עובר איזשהו ערוץ
קטן של ניקוז, שניקז בעבר את הבריכה שלא קיימת יותר"
ועוד באותו עמוד - עמוד 3 בפרוטוקול:
ערן מבל: "החוף לא מתאים לחוף רחצה,
ובריכות המלח הלא פעילות, הבריכה שראינו, היבשה, מהווה שם מפגע סביבתי.
עומדים שם מים, יש שם יתושים, יש שם בריכה שצריך בכל מקרה לטפל בה. היא לא יכולה
להישאר במצב הזה."
ישיבת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה
מתאריך 15.2.2011
עמוד 21 בפרוטוקול:
ערן מבל: "יש פה איזשהו רכס כורכר נמוך,
לא מאוד גבוה, אבל בערך 3
מטרים עד 4
מטרים מעל השטח הזה, שהיה בעבר שטח של
בריכות."
ישיבת הועדה המחוזית לתכנון ולבניה
מתאריך 17.5.2011
עמוד 84 בפרוטוקול.
ערן מבל: "בשטח כיום קיימים המבנים של
מפעל.. שהוקמו לפני 1965, וחלק מהשטח, השטח המרכזי, כמו שרואים פה בטופוגרפיה,
שימש בעבר גם כבריכת מלח, היה קשור גם למערך הזה של בריכות
מלח."
עמוד 105 בפרוטוקול:
ערן מבל: "משטר הגבהים במצב הקיים הוא
כזה, אני מראה את זה פה, במרכז השטח.זה טיפה משתנה, אבל בצורה מאוד מינורית. בסך
הכל השטח הוא באותה מגמה, למעט האזור שבו היתה חפירה לבריכה, שזה
שקע מלאכותי."
ועוד באותו עמוד - עמוד 105 בפרוטוקול:
ערן מבל: "אנחנו עושים מילוי באזור של
הבריכה. רואים את זה כאן, במדידות. האזור הזה הוא חפור. זה שקע מלאכותי,
זה לא שקע טבעי."
שאלות ותהיות
בכל הישיבות הנ"ל ישבו אנשי מקצוע,
האמורים להכיר את העובדות ואת תנאי השטח. מדוע איש מהם לא העיר למר מבל שהבריכה
הדרומית, אותה הוא מציג כ"מפגע סביבתי", יובשה על ידי היזמים המעסיקים
אותו?
מדוע איש מחברי הועדה לא העיר למר מבל שהבריכה היתה
פעילה ושוקקת חיים עד שנת 2007? ?
מדוע איש מחברי הועדה לא שאל את מר מבל לפשר
הסיבה בגללה החליטו בעלי חברת המלח לייבש את הבריכה?
מדוע איש מחברי הועדה לא ציין את העובדה כי
הבריכה המיובשת משורטטת כ"בריכה תעשייתית" (דהיינו לא למגורים) במפת
תוכנית המתאר האזורית תמ"מ 6 (שאושרה ע"י המועצה הארצית של משרד הפנים
בתאריך 16.10.2012)?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה